בס"ד

(6)

שו"ת:

שאלה:

שמעתי משלוש חברות שלי שהתחתנו דרכך ב" חתונת פלטינה "(בהצעה הראשונה והיחידה שקיבלו)שאתה מתעסק עם השידוכים כל יום עד 2 בבוקר,כולל חול המועד,מוצש"ק,תשעה באב וכל  יום שבו מותר לטלפן,כך כבר 22 שנים,ללא יום אחד חופש-זה נשמע כמו התמכרות או סוג של טירוף,אולי כדאי להתייעץ עם פסיכולוג ?

תשובה:

רק מי שצופה במאות אנשים(משפחה,ידידים,קרובים וכו')שיוצאים מגדרם מרוב שמחה,(שלא לדבר על בני הזוג שמתחתנים,לפעמים אחרי שנשמתם כמעט פרחה מרוב פגישות עד שהגיעו לגמ"ח שלנו)– מבין מה העיקר בחיים וכל חופשה נראית לי בזבוז זמן.ההנאה הכי גדולה בחיים שלי היא לשבת בפינה בחתונות " פלטינה "בלי שאיש(חוץ מהזוג)מכיר אותי ולראות את האושר והשמחה הנסוכים על פני מאות אנשים.לאף אחד אין מושג מה אני השקעתי מאחורי הקלעים ע"מ להגיע לערב החתונה.(הדרכה,הכוונה,שיחות נפש,ניתוח פסיכולוגי,ניתוח גרפולוגי ועוד).

אני מרגיש כמו במאי,שצופה יחד עם כולם בסרט שהוא תכנן וביים במשך שנים,מבלי שאיש בקולנוע מכיר אותו.

אלברט איינשטיין אמר:" אדם שעוסק בעבודה שהוא אוהב,כאילו לא עבד יום עבודה אחד בחייו "

מקווה להמשיך כך כל עוד בורא עולם יאפשר לי.

                                                                             בברכה

                                                                                                           בן-ארי